#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תו. אלו ששה דברים מנה רבי אליעזר שנשואי קטנה שונים מנשואי גדולה, ובאיזה דבר נוסף הם חלוקים? 	"1. אין בעלה זכאי במציאתה.<br>2. ולא במעשה ידיה.<br>3. ולא בהפרת נדריה.<br>4. ואינו יורשה.<br>5. ואינו מטמא לה.<br>6. כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון. כתבו התוס' (ד""ה כללו) שבא לרבות שאם היא בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה ואם היא בת כהן לישראל תאכל.<br>ומבואר בגמ' שלר' אליעזר אין לה כתובה ופרש""י שתקנו נשואי קטנה לטובתה ואם אין הבעל זכאי במציאתה וירושתה כ""ש שלא יתקנו שיתן לה כתובה."	כתובות קא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תז. מה דין בלאות קיימים ואינם קיימים ומדוע של 1) ממאנת 2) אילונית 3) שניה?	"1) הקיימים בין של נכסי מלוג ובין של נכסי צאן ברזל שלה שאין סיבה לקונסה. שאינם קיימים לא תקבל, בנכסי צאן ברזל יכול לומר שלי הוצאתי שהרי ברשות ב""ד נשאתיה, בנכסי מלוג נמי אע""פ שלא ברשות הוציאם מיהו יכול לומר אין לי להחזירם עד שאגרשנה שמא תמות בחיי ואירשנה.<br>2) הקיימים בין של נכסי מלוג ובין של נכסי צאן ברזל שלה שהרי הוא מוציאה מדעתו. שאינם קיימים, בנכסי מלוג שלא היה לו לבלותן וללובשן שלה, בנכסי צאן ברזל שהוא קבל עליו אחריות וברשות הוציאן אין לה.<br>3) הקיימים בין של נכסי מלוג ובין של נכסי צאן ברזל שלה. שאינם קיימים בנכסי מלוג אין לה ובנכסי צאן ברזל יש לה דקנסו רבנן שלא תקבל מה שמגיע לה ממנו ושלא יקבל מה שמגיע לו ממנה כדי לעקור מהם תורת נשואין."	כתובות קא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תח. אשה שהכניסה לבעלה בגד בתורת נכסי מלוג מה יעשו בו?&nbsp;	לרב כהנא מוכרים את הבגד וקונים קרקע והבעל אוכל פירות. לרב נחמן הבעל לובש אותו עד שמתבלה.	כתובות קא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תט. מה ההבדל בין הנשים שאמרו חכמים שאין להן כתובה לבין הנשים שאמרו חכמים שיוצאות שלא בכתובה?	נשים שאמרו חכמים שאין להן כתובה אין להן מנה מאתים<br>אבל תוספת יש להן. נשים שאמרו חכמים שיוצאות שלא בכתובה אין להם גם תוספת.	כתובות קא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תי. מה פירוש דברי רב הונא אילונית אשה ואינה אשה ומה הדין באופן זה באלמנה? 	"אילונית אשה ואינה אשה, הכיר בה יש לה כתובה לא הכיר בה אין לה כתובה. ולמסקנא ה""ה באלמנה."	כתובות קא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תיא. הנושא את האשה ופסקה עמו שיזון את בתה חמש שנים ונשאת הבת מה הדין ומה החידושים שבו? 	"בעלה נותן לה מזונות ובעל אמה נותן לה דמי מזונות. כתבו התוס' (ד""ה הנושא וד""ה והן) ששני חידושים בדין זה:<br>1. דסד""א דלא מתחייב הבעל דכיון דיש לה מזונות מאחר כאילו התנה עמה על מנת שאין לה עליו מזונות, קמ""ל.<br>2. דסד""א דלא פסק בעל אמה אלא כל זמן שלא נשאת, קמ""ל."	כתובות קא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תיב. האומר לחבירו חייב אני לך מנה בשטר רבי יוחנן אמר חייב וריש לקיש אמר פטור. איך מדובר ובמה נחלקו? 	"רש""י פירש שמדובר שמסר לו שטר בפני עדים וכתוב בו אני חייב לך מנה, ואע""פ שכתב ידו הואיל ולא חתם לר""ל פטור. ולר' יוחנן חייב דאלימא מילתא דשטרא כמאן דאמר לעדים אתם עדיי ואמר לפניהם שמודה שחייב לו מנה. ור""ת פירש (בתוד""ה אליבא) שמדובר בשטר גמור שחתמו היטב שרוצה להשתעבד ולהתחייב לו מנה בשטר זה, ובהא פליגי ר' יוחנן סבר אלימא מילתא דשטרא לאקנויי ביה בשטר זה ור""ל סבר דלא אלימא מילתא דשטרא ואינו יוצר עליו חיוב והשתעבדות."	כתובות קא: - קב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תיג. לר""ל הסובר שחייב אני לך מנה בשטר פטור, מדוע חייב 1) בנושא את האשה ופסקה עמו לזון את בתה חמש שנים 2) כתב לכהן שאני<br>חייב לך חמש סלעים 3) ערב היוצא לאחר חיתום שטרות לר' ישמעאל? "	1) דמיירי בשטרי פסיקתא שכתבו במעמד העדים ובחתימתם.<br>2) שמשועבד מדאורייתא לתת חמש סלעים לכהן בפדיון בנו.<br>3) שערב משועבד מדאורייתא.	כתובות קא. - קב:		
